מקרה מוכר ושכיח של הפעלת עסק מדירת מגורים בבית משותף הוא הפעלת פעוטון, משפחתון, צהרון וכדומה. על רגל אחת ומבלי להיכנס יותר מדי לפירוט, שחורג מהמסגרת של מדריך זה, המצב בעניין הוא כלהלן: טבעי למדי למצוא את הפעוטון או הצהרון דווקא בתוך דירה בבית משותף. זה כמובן נוח להורי הקטנטנים אשר מגיעים למקום, זו סביבה בטוחה וגם קרובה לדירות ההורים עצמם. יתר השכנים עלולים לאהוב את הסידור הזה פחות: רעש, תנועה ערה של הורים וילדים, לכלוך לעתים, אלה התופעות הפחות נעימות, שלעתים נלוות לעניין, אפילו אם הגננת משתדלת ככל יכולתה להתחשב בשכניה.

לכן קיים איזון עדין בעניין: יש רשויות, אשר מעודדות הפעלת משפחתונים קטנים בדירות מגורים. מקובל ברוב הרשויות המקומיות לומר, כמדיניות, שצהרון או משפחתון של עד עשרה ילדים אינו זקוק כלל להיתר או רישיון, שכן הוא כמו משפחה ברוכת ילדים. בעיקר כאשר מדובר בדירת מגורים עם שימוש מעורב, לא רק עסקי אלא גם מגורים. מעבר למספר הזה, נדרש לכאורה היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה וכאן יכולים שכנים שמתנגדים להשמיע את עמדתם.

המלצתי היא ליישב את הדברים מראש, ברמה הפנימית של הבית. הדבר אפשרי על ידי הגבלות הגיוניות (בשעות הפעילות, במספר הילדים, וכדומה), השקעה בפתרונות אקוסטיים, אחריות מוגברת לניקיון השטח המשותף, אי-שימוש באינטרקום ועוד פתרונות רבים וקלים יחסית. בהסכמה, ניתן להוריד למינימום את מפלס המטרד של כל פעוטון.

לרכישת הספר ( מומלץ מאד) המדריך השלם לבית המשותף